אוכל יפני

אני אתחיל מכמה הבהרות....
האיש שלי עובד בטויוטה (דיאגנוסטיקה), בכל שנה חברת טויוטה עורכת אליפות עולמית לכל העובדים שלה, מבחנים בכמה שלבים.
הזוכים במקום הראשון מכל מדינה מוזמנים כולל בני/בנות זוג לשבוע לנגויה (העיר הרביעית בגודלה ביפן).
אז ככה מצאתי עצמי מוזמנת פעמיים, בדצמבר 2011 ובנובמבר 2014 (בכל זאת בחרתי באלוף).

החלטתי להקדיש את הפוסט הראשון לאוכל היפני.
לריחות, לצבעים, ליופי ולאסתטיקה.

אני אוהבת לאכול!!! כן! אוהבת לאכול מאוד ולא מתביישת לטעום מהכל, מתוך סקרנות.

היפנים אלופים באסתטיקה ובאומנות היופי שבפשטות, הוואבי סאבי.
ככה גם באוכל, אורז, דג, ירקות ואצה, בגלגול כמו קסם הופכים לסושי מושלם, ארוחה בעיגול.
מסודרים זה לצד זה נצמדים בדביקות טעימה, מתיקות לצד חמיצות בתוספת של מליחות מעודנת.

מרק צח, אטריות ראמן וירקות טריים (אפשר גם בשר או דגים), ארוחה בקערה.
תוסיפו לזה ירקות טריים בטמפורה, ככה בקטנה.

ארוחה צימחונית לחלוטין, במרכז השולחן עומד סיר מהביל ובתוכו נח לו נתח טופו מתבשל במים רותחים.
סביב הסיר רוקדות צלחות קטנות מלאות ביופי,
מגשי במבוק קטנים ועליהם שיפודי טופו ברוטב בוטנים, קערת אורז דביק ועוד קערונת מלאה באושר.

  

ארוחה צימחונית

קינוחים ואכל רחוב....

קינוח האלים

נצרי במבוק מתוקים

חצילים מתקתקים

דוכן חטיפי אצות ברחוב בקיוטו

דוכן ירקות בתחמיץ בקיוטו

מלפפונים בכבישה של לימון

גלידת שוקולד מטופו בתוך קרפ

מהההההכל טעמתי.
לא יכולתי להתאפק...
לא טובה בדחיית סיפוקים....
רגעים של אושר, של בלוטות טעם מגרגרות, של ריחות משכרים והנאה צרופה.

בעודי כותבת את הפוסט אני מבינה כמה חכמים היפנים, אצלם אוכלים כל היום ארוחות קטנות, בריאות, מזינות, טעימות ויפות. לא עליתי גרם, נהפוכו... טוב, נו, כמה גרמים של אושר אבל מי סופר

אז עד לפוסט הבא
בתאבון